בן חיה-רחל ודב. נולד בשנת תרס"ט (1909) באוליקה שבפולין. הוא חונך על ברכי הורים שומרי-מצוות ולמד בבית הספר "תרבות" שנטע בליבו חיבה וגעגועים לארץ-ישראל. בגיל 17 עזב את משפחתו, למרות בקשות הוריו שיישאר בעירו, ויצא להכשרה חלוצית בקלוסובה ואחר כך בטרנופול. לאחר שאושר לעלייה נקרא להתגייס לצבא הפולני. הוא שירת בו שנתיים, נפצע קשה במסגרת שירותו, החלים ושב להכשרה. בשנת 1933 עלה לארץ-ישראל . כאן עסק בעבודות שונות והגורל פגע בו שנית: בתאונת עבודה, בתחנת הכוח בחיפה, נפל מגובה של שלוש קומות. לאחר טיפול ממושך החלים ושב לעבודה גופנית למרות המום שלקתה בו ידו הימנית. גם בעבודה בשמירה התבלט בקרב חבריו בצניעות הליכותיו, עליזותו ומאור פניו. בי"ח באב תרצ"ח (15.8.1938) היה בין נוסעי מכונית-משא, עמוסת מצרכים, שעשתה דרכה מאחוזה שעל הר הכרמל ליערות הכרמל והותקפה בדרך על ידי כנופיה ערבית. חלק מן הנוסעים נפלו בהתקפה, ומנדל ביניהם. הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה. הניח אם.

זכרו הונצח ב"ספר חיפה" ובספר לזכר חללי יערות הכרמל.